זכויות מטופלי פוריות בישראל

זכאות במסגרת סל הבריאות

• מטופל או מטופלת בנושא פוריות זכאי/ת לקבל טיפולי פוריות עד להולדת שני ילדים על פי הוראת הרופא.
• מטופלי פוריות יטופלו בקופת החולים עד למעבר להפריית מבחנה . הפריית מבחנה תתקיים בבתי החולים בלבד.
• רוב התרופות נמצאות בסל הבריאות ונמכרות למטופלים במסגרת הסל.
• גיל מרבי של מטופלת להפריה:
  • הפריה מביציותיה עד גיל – 44 שנים
  • הפריה באמצעות תרומת ביציות בלבד עד גיל 54 שנים
• טיפולי הפריה כאשר האישה בקופה מסוימת והגבר בקופה אחרת:
  • הגבר בקופה שלו רק כאשר יש צורך בטיפול בזרע הגבר, אחרת הטיפול כולו בקופה של האישה.
  • טיפול ההפריה עצמו (חזרת עוברים וכו') ע"ח הקופה של האישה



זכאות במסגרת הביטוחים המשלימים:

תרומת ביציות - מכיוון שאין בארץ מספיק תרומות ביצית, קופות החולים משתתפות בביטוחים המשלימים שלהן בחלק מעלויות הטיפול בחו"ל. מכבי, מאוחדת ולאומית כ- 7,500 ₪ מעלות הטיפול ואילו שירותי בריאות כללית כ-2,900 ₪ מסל הבריאות ומהביטוח המושלם עוד כ-5,600 ₪.

כללים רפואיים לטיפולי הפריה חוץ גופית (IVF) – המלצות הועדה של משרד הבריאות

הקדמה

אי פוריות מוכרת ע"י ארגון הבריאות העולמי (WHO ) כתחלואה הדורשת טיפול רפואי והתייחסות מעמיקה. באינדיקציות מסוימות (כגון אי פוריות על רקע חצוצרתי, או בנוכחות גורם זכרי קיצוני) ההפריה החוץ גופית מהווה אמצעי טיפול ראשוני, מאידך, באינדיקציות אחרות (כגון אי פוריות הורמונלית, אי פוריות בלתי מוסברת ואי פוריות מגורם זכרי גבולי) תבוצע ההפריה החוץ גופית רק לאחר כשלון של האמצעים הטיפולים האחרים (למשך מספר טיפולים סביר).

א. טיפולי ההפריה החוץ גופית אינם חסרי סיכון הן לגבי האישה ובמקרים מסוימים גם לגבי בן זוגה.

• א.1. הסיכונים העיקריים לאישה הם: גירוי יתר שחלתי (מהדרגה הקשה), סבוכים הקשורים בהרדמה, דימום תוך בטני, זיהום אגני ופגיעה באיברים פנימיים. כמו כן הריונות מרובי עובר ופגות הנובעת מהן, והריונות חוץ רחמיים. קיימת גם דאגה (תאורטית) באשר לקשר שבין גרויים שחלתים (הומונליים או טראומתיים) וארעות יתר של סרטן השחלה.
• א.2. במקרים של השגת תאי זרע מהאשך בטכנולוגיות המתקדמות, קיים סיכון של הרדמה, זיהום, המטומות, ובמקרים נדירים פגיעה בתפקוד האשך (מבחינה הומונלית). גם הטכניקות החדישות אינן מבטיחות הריון בכל מקרה ולפיכך מקובל לקבוע קריטריונים רפואיים המאזנים בין רצון בני הזוג להרות, סיכויי הטיפול וסיכוניו.

הקריטריונים להלן נקבעו על סמך שיקולים רפואיים.

ב. אי הצלחה של טיפול בהפריה חוץ גופית:

ב.1. טיפולים בגורם נקבי:

לא יינתנו טיפולי הפריה חוץ גופית נוספים, כאשר:

• ב.1.1. ב- 3 מחזורי טיפול עוקבים בגונדוטרופינים לשם גרוי שחלתי, לא הושגה תגובה שחלתית מספקת לשם שאיבת ביציות.
• ב.2.1. ב- 3 מחזורי טיפול עוקבים לא נשאבו ביציות.
• ב.3.1. ב- 3 מחזורי טיפול עוקבים לא היתה הפריה.

בקריטריונים בסעיפים המוזכרים לעיל, יש לאפשר לאישה טיפול נוסף (אחד לפחות) ביחידה אחרת להפריה חוץ גופית.

ב.2. אי פוריות הגבר:

לא ינתנו טיפולי הפריה חוץ גופית בגורם הגבר בטכניקות המתקדמות להשגת זרע כאשר:

ב.2.1. ב- 3 נסיונות לא הופק זרע.

ב.2.2. הופקו זרעונים אך לא היתה הפריה ב- 3 מחזורים.

גם בקריטריונים בסעיפים ב.1.2. – ב.2.2. יש לאשר לגבר לעבור נסיון נוסף להפקת זרע, ביחידת הפריה חוץ גופית אחרת (רצוי אפילו לאחר 2 נסיונות).

הערה: לגבי סעיפים א' וב' הכוונה לשימוש בגמטות הומולוגיות (של האישה ובן זוגה).

באם יוסכם על תרומת זרע או ביציות (לפי המקרה) יינתנו טיפולים שיחולו עליהם הגבלות בהתאם לסעיפים א', ב'.

ג. מספר הטיפולים האופטימלים לשנה:

מכיוון שתכיפות יתר של הטיפולים עלולה להיות קשורה בסיכוני יתר, יש להגביל את מספר הטיפולים המירבי השנתי ל- 4-6. זאת בתנאי שהמרווח המינימלי בין שאיבת ביציות אחת לבאה לא יפחת מ- 45 יום. הגבלה זו אינה חלה על החזרת עוברים מוקפאים.

ד. גיל מקסימלי לתרומת ביצית:

לא יינתנו טיפולי הפריה עם ביציות תורמת בגיל אישה מעל 54 (גיל הפוריות המירבי).

הערה כללית:

הקריטריונים שהוצגו בסעיפים א', ב', ג', ד', מתייחסים לרוב המקרים המטופלים בשיטה זו, אך לא לכל מקרה פרטני, לכן מתן טיפולי הפריה מעבר לקריטריונים הנ"ל, אינו מהווה סטיה מרפואה סבירה, במידה והטיפול ניתן לאחר שיקול מעמיק של יחס סכון/ תועלת ובהסכמה מלאה של המטופלת.

אמנת מטופלי פוריות

פורום מטופלי פוריות EPLF וארגון הגג של עמותות מטופלי פוריות ICSI וכל אנשי המקצוע בנושא הפוריות התאחדו ליצירת אמנת מטופלי הפוריות, קביעת מדיניות והשתת המדיניות ע"י מקבלי ההחלטות בכל מדינה ומדינה לקביעת סטנדרטים לבטיחות בטיפול הרפואי בבעיות פוריות.

החזון העומד בפני חברי העמותות ICSI - הרשת הבינלאומית של ראשי העמותות מ-39 מדינות ברחבי העולם, הרצון להיות שותפים מלאים בקבלת ההחלטות ובקביעת המדיניות ע"י משרדי הבריאות, לבניית יחסי עבודה ושיתוף בין משרדי הבריאות מקבלי ההחלטות והמדיה לבין המטופלים.

הקואליציה של ראשי העמותות ICSI והפורום EPLF פועלים ליצירת קול אחד הקורא לממשלות ולצוותים הרפואיים, לתעשייה ולמדיה לעבוד במשותף. אנו חברי הקואליציה מבקשים להביא לקידמת הבמה את צרכי המטפלים ורווחתם.

חברי ICSI וה- EPFL מבקשים:

• להישאר מחויבים לכל איש ואישה החווים טיפולי פוריות, כולל במדינות מתפתחות, ברצון להגשים את חלום ההורות.
• לכבד את ההתחייבות הנ"ל ברמה הלאומית וגם ברמה הבינלאומית. לשתף פעולה לקידום והבנה הבינלאומית בנושא טיפולי הפוריות.
• לעודד השקעות במחקר על גורמי אי הפוריות וגורמי הסביבה במדינות העולם כולל במדינות המתפתחות.
• לספק תמיכה למטופלי פוריות כאשר הם מתמודדים בטיפולים פיסיים קשים ומתסכלים ולתת גם תמיכה נפשית לכל המטופלים.
• לכבד כל דת, גזע והבדל תרבותי.
• לשתף באמנה זו גם את ארגון החולים הבינלאומי IAPO.
• לייצג את המטפלים בארגון האומות המאוחדות תחת הוועדה לבריאות אגף עמותות וארגונים ללא מטרות רווח.

הקואליציה מצהירה על העקרונות הבאים החיוניים לשמירה על זכויות המטופלים בנושא הפוריות:

• פוריות הוכרה זה לא מכבר ע"י ארגון הבריאות העולמי WHO כנושא בריאות ציבורי המשפיע על מיליוני אנשים ברחבי העולם, כמחלה שיוצרת סבל אנושי.
• ART – טיפולי פוריות הינם סטנדרט שחייב להיות ממומן ע"י המדינות.
• מטופלי פוריות זכאים לנגישות לטיפול ברמה טובה ביותר והמבוססים על המחקרים המתקדמים ביותר הקיימים בעולם.
• מטופלי פוריות זכאים לקשר בלתי אמצעי והגון עם הצוות הרפואי, אשר באמצעות השתלמויות ותכניות חינוך באשר לטיפולים חדשים, יעניק את הטיפול המתקדם ביותר .
• למטופלי פוריות זכות לגישה למידע עדכני באשר לטיפולי פוריות כולל מידע על המרפאות השונות בארץ ובעולם.
• מטופלי פוריות זכאים למידע בקשר לדיאגנוזה הרפואית שלהם כולל מידע מדעי ואפשרויות הטיפול האפשריות והסיכונים הכרוכים בהם.
• אי פוריות אינה מבחינה בין דת, גזע, תרבות ומין ולכן אנו מבקשים שהמערכות המטפלות לא יבחינו ולא יפלו על הבסיס הנ"ל.
• אי פוריות הינה סטיגמה היכולה להוביל למצבי דיכאון. לכן טיפול רפואי פיסי צריך להיות מלווה בטיפולי תמיכה נפשית וייעוץ כדי לסייע בהתמודדות עם טיפולי הפוריות הקשים פיסית ונפשית. יש צורך לאפשר קבוצות תמיכה יחד עם הטיפול הרפואי.
• ההחלטה לקבל תרומת ביציות או זרע או עוברים או בחירת אם פונדקאית הינה החלטה רבת פנים. ההחלטה כוללת פן רפואי, חוקי, אתי, סוציאלי, נפשי ופסיכולוגי. מרפאות צריכות בנוסף על המידע הרפואי לספק למבקש גם ייעוץ הסבר על כל האפשרויות בפרטי פרטים גם עם המטופלים וגם עם התורמים. נושא התורמות צריך להיות מפורט ורצוי כי יכלול את כל האפשרויות העומדות בפני הנתרמים. כאשר מטופלים בוחרים טיפול בתרומת ביציות או זרע או עובר או פונדקאות, יש לשמור על זכויות הילדים הנולדים . לעתיד לבוא אם ירצו יוכלו לבחור האם ברצונם לדעת מקור זהותם הגנטי. גם אם במדינה מסוימת עדיין אין אפשרות לזהות את התורמים, עדיין יש לאפשר ייעוץ לנתרמים איך לספר לילדיהם את סיפור הולדתם. במקרה של פונדקאות יש לספק ייעוץ לילדים לגבי הולדתם . לתורם/תורמת גמטות (ביציות או זרע) הזכות להישאר אנונימיים באם רצונם בכך. תורמים המעוניינים להישאר אנונימיים יחתמו על בקשתם. אם ברצונם לאשר גילוי זהותם יחתמו באופן מפורש על הסכמתם זו.
• הבריאות הפיסית והנפשית של הילדים הנולדים לאחר טיפולי פורות תישמר גם ע"י כל הנוגעים בדבר. מחקרים ארוכי טווח יקויימו כדי לספק מידע על חשיבות התמיכה נפשית במשפחות.
• המדינות יקימו גוף סטאטוטורי שמתפקידו לפקח על טיב ורמת השירות הרפואי הפיסי ונפשי המספקות המרפאות. בגוף המבקר יהיה נציג לעמותות המטופלים..
• נתונים סטטיסטיים יפורסמו ע"י משרד הבריאות בקשר למרפאות השונות. שקיפות תישמר. תישמר יכולת השוואה בין המרפאות ברמת המדינה וברמה בינלאומית.
• אי פוריות מושפעת מאוסף ידוע ולא ידוע של גורמים כגון עישון, צריכת אלכוהול, גיל ומחלות מין. לכן חשוב שתהיה תכנית חינוך להעמקת המודעות לגורמים אלה ובכדי להקטין את מספר הסובלים מאי פוריות .