חן בלבן

חן בלבן נולד בכפר גנים בשנת 1935 למשפחת חלוצים מאנשי העלייה השלישית.
בנעוריו הצטרף לקיבוץ גניגר שבעמק, שם רכש מקצוע וידידים רבים. חן נשא לאשה את אילנה ברב ולזוג נולדו שתי בנות. המשפחה הצעירה עברה לחולון ובנתה שם את ביתה. בשנת 1966 נפטרה אילנה במפתיע, בעת לידת בנם השלישי. חן נותר לבדו עם שלושה ילדים צעירים, אותם היה עליו לפרנס, לגדל ולחנך בכוחות עצמו. בשעת מבחן זו התגלו בו כוחות נפש נדירים. לאחר מכן נישא בשנית לתמר ידגרוב, אלמנה צעירה ואם לילד. בנם המשותף נולד מקץ שנה.

חן רכש לו ידידים רבים והיה אהוב על כולם. עמיתיו לעסקים העריכו את כישוריו וקרוביו חיבבו אותו, ביניהם בני משפחת אשתו הראשונה אשר מקום חם שמור לו בלבם. אך יותר מכל מלאה את חייו האהבה לחמשת ילדיו והדאגה לחינוכם.
הוא הקפיד על לימודיהם, אך לא פחות מכך השתדל להעניק להם חינוך ליברלי, השקפת עולם הומניסטית ואהבה עמוקה לאדם באשר הוא אדם.

למרות שהשכלתו הפורמלית היתה מעטה, חן היה אדם רחב אופקים ובעל ידע נרחב בתחומים רבים. רק בשנותיו האחרונות יכול היה להרשות לעצמו להקדיש את זמנו ללימודים, בעיקר לימודי הזואולוגיה אשר היו קרובים ללבו. אך לא הידע כי אם אישיותו, האהדה וההבנה שגילה הפכו אותו ליועץ, תומך וידיד נפש לרבים ממכריו, אשר בעת צרה מצאו בו אוזן קשבת ולב נדיב.

מחלת הסרטן גזלה את חן מחיק משפחתו בטרם מלאו לו שישים. לפני כן עוד הספיק ליהנות משני נכדיו הראשונים, אשר זוכרים אותו באהבה רבה. את נכדיו הצעירים יותר, אשר שלושה מהם נולדו לאחר שנים של טיפולי פוריות, לא זכה חן לראות והם, למרבה הצער, לא זכו להכירו.

בתו הבכורה, עפרה בלבן-קשטלנסקי, ייסדה את "עמותת חן לפריון וחיים" וקראה לה על שמו, כיוון שאין מפעל מתאים יותר להנציח את זכרו.